יום חמישי, 30 בינואר 2014

Damien Jurado

לשמחתי אני מקבל לינקים של מוסיקה טובה מאנשים נחמדים.
והנה קבלתי המלצה מאחי וגם מחבר בשם עודד לשמוע את Damien Jurado ש"בקרוב יוציא אלבום חדש".
לשמחתי עודד סידר לי את כל האלבומים שלו כולל החדש!
ככה שאני בהחלט יכול להגדיר את השבוע החולף כשבוע Damien Jurado הרשמי.

אז קצת פרטים שמצאתי על האיש לפני שנתחיל עם השירים. 
הוא גננת (WTF), התחיל בלהקת פאנק, ב-97 הוציא אלבום סולו ראשון (ב sub pop). הפריצה שלו דווקא התחילה באלבום השני rehearsals for departure, שמשם לקוח השיר שלו שאני הכי אוהב:



שמתי לב שהשירים שלו מורכבים בעיקר מסיפורים קצרים ונחמדים, שווה להציץ במילים...

אז הנה אחד השירים היותר מפורסמים שלו עם המילים!!!



האלבום החדש חביב.
לצערי לא מצאתי אותו שלם ביוטיוב עדיין, אז בינתיים קבלו את אחד השירים היותר טובים מתוכו שגם יצא כסינגל לפני חודשיים

יום רביעי, 22 בינואר 2014

סופ שבוע רגוע

חטפתי חבלות רציניות ביד, אז היום אני לא ירבה במילים
היום נתרכז באינדי-פולק.
באמת (להפתעתכם) אחד הז'אנרים שאני הכי אוהב!!!
Gregory Alan Isakov:



Neil Halstead:
זה מתוך אלבום הסולו הראשון שלו:



אם אהבתם תחפשו את הלהקה שלו Mojave 3.
הם אפילו היו בארץ!
זה מהאלבום השני שלהם:



וזה מהראשון:



אם אהבתם את הקול של Rachel Goswell, תוכלו למצוא גם שירי סולו שלה...

גם רחל וגם ניל, היו שותפים ל Slowdive לפני Mojave 3.
(השיר הזה פחות מתאים לסופ שבוע רגוע אבל שיהיה)


לא סתם אני מסיים פעם שניה ברציפות עם שיר שוגייז!
(אני מקווה ש) פרטים בפוסט הבא......

יום רביעי, 15 בינואר 2014

הלהקות המעולות שאני שומע עכשיו ואתם לא מכירים

טוב, אני ינסה לעשות את זה מהלהקה השקטה לרועשת:

לכל להקה יש סיבה שהיא פה היום:

אני מביא את Lisa\Liza לא כי הם הפילו אותי מהכיסא אלה בעיקר כדי שתבינו כמה שאני מסכן.
זו הלהקה הכי שקטה ברשימה ובכל זאת כששמעתי אותם בבית אשתי (היקרה ואהובה) אמרה לי כשסגרתי:
"הפסקת סוף סוף את הרעש הזה? הרגת אותי!"
אני מודה שבשיר הראשון ליסה נשמעת צווחנית במיוחד, אבל בשאר השירים היא נרגעת עם הדיצבלים ומקבלים מוסיקה שקטה ונעימה.


בקיצור עכשיו שהבנתם כמה שאני מסכן נגיע לדברים הרציניים:

Annabel.
הסיבה שהם פה זה כי הם פשוט טובים וגם כי יש לי בעיה.
יש לי קטע מוזר כזה, שאם יש 2 להקות עם אותו שם אני חייב להקשיב לשתיהם. לא חסר דוגמאות:
nirvana ,hunters, my life story (את נירוונה אפילו תבעו על גניבת שם הלהקה)
אז במי אתם חושבים שבחרתי?
Annabel זמרת ששרה סוג של פופ ביפנית ושרה למשחקי וידאו וסדרות יפניות:

או Annabel להקת אינדי-רוק אמריקאית עם אותו שם?


אכן בחירה קשה.

במילים אחרות אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
(אם אין לכם כח לשמוע את כל האלבום, השיר האהוב עלי מהאלבום הנ"ל הוא 7)

הלהקה הבאה פה כי מה שקרה זה פשוט לא יאומן.
לפני כמה חודשים מצאתי את Lilac Daze שמעתי, נהנתי, עשיתי להם LIKE בפייסבוק המשכתי הלאה בחיי.
ואז אני מקבל מהם פרסום שהם בדיוק במסע הופעות עם Foozle (שאתם בטח זוכרים מהפוסט הזה, באמת באמת האלבום הכי טוב שלא שמעתם ב 2013)
זה לא ייאמן. הגעתי ל 2 הלהקות האלה במקרה בלי לדעת שיש ביניהם קשר, והם במסע הופעות ביחד??
טוב, אני מבין שאתם לא מתלהבים כמוני אבל אם תקחו בחשבון ששתי הלהקות לא מגיעות ביחד ל 1000 לייקים בפייסבוק אולי תצליחו. זה חסר סיכוי לחלוטין!!!!!!
אולי מישהו מלמעלה מנסה לרמוז לי משהו?
מישהו! תסדר כרטיס טיסה לארצות הברית דחוף!



הלהקה האחרונה פה, כי היא קשורה לפוסט הבא שאני מתכנן (ואם הוא יצא לפועל הוא יקח קצת זמן)
וכן, היא אחרונה כי היא הכי רועשת (מה שהופך אותה לאפילו יותר טובה)

קבלו את Whirr, באמת התלבטתי איזה אלבום שלהם לשים.
לא יודע למה, בסוף החלטתי לשים את זה:


יום שבת, 11 בינואר 2014

סיפורן האמיתי של 2 להקות רחוב אמריקאיות בישראל

סליחה שאני גוזל מזמנכם, אבל לפני שנתחיל 2 הודעות קצרות:

א. נוספה אופציה מימין להרשם לבלוג. אין לי יכולת לשלוט בזה או לראות מי נרשם, אבל אם תרשמו תוכלו לקבל עדכון על כל פוסט שיוצא במייל.
ב. תודה ענקית לשלומי צ'רקה המלך על פוסט האורח משבוע שעבר. אם יש לכם איזו להקה שאתם ממש אוהבים ורוצים לשתף עם העולם אתם מוזמנים ליצור קשר ולספר לי עליהם או לכתוב פוסט אורח בעצמכם.
עד כאן ההודעות.

חשבתם פעם למה כולם מכירים את ליידי גאגא, ריאנה, מיילי סיירוס אבל לא את פיונה אפל וליסה ג'רמנו?
יש כתבה שלא יוצאת לי מהראש כבר כמה שנים. מפורטים בה הסכומים שמשוקעים בלהיט ואם נכנסתם ללינק יכולתם לראות שמיליון דולרים הולכים רק על פרסום!!!!!
וזה לשיר אחד!!!!!!!
אז מה עם מי שאין לו מיליון דולר?
הנה 2 סיפורים אמיתיים שנתקלתי בהם על להקות שניסו להצליח, לכל סיפור יש סוף אחר:

בעוונותי עד לפני 3 שנים גרתי בתל אביב. גרנו במשך 7 שנים מספר מטרים מדיזינגוף סנטר. ככה שעם הזמן כבר הכרתי את האנשים הקבועים שמסביבי. הומלסים, שומרים בדיזינגוף סנטר, פריקים וגם נגני רחוב.
רב הזמן לא התייחסתי לנגני הרחוב יותר מידי, לרוב מדובר במבוגרים עם כלי נגינה בודד או כאלה עם דיסק שמנגן בזמן שהם עושים קריוקי, אבל יום שישי אחד ב 2008 בבוגרשוב פינת קינג ג'ורג' קלטתי בחור ובחורה אמריקאים בכל רמ"ח איבריהם שרים ומנגנים עם גיטרה אקוסטית. עצרתי להקשיב והמוסיקה לא הייתה רעה בכלל.
אחרי שיר וחצי בקשתי מהם שלא יזוזו, רציתי לקנות את הדיסק שלהם לפני שהם חוזרים לאמריקה ונעלמים.
הם חיכו במיוחד בשבילי עד שחזרתי עם 25 שקלים. קניתי את הדיסק והם הלכו.
על הדיסק היה כתוב Tell the Truth, הוא לא היה אלבום מסודר, זה היה דיסק צרוב, העטיפה הייתה מצויירת בעפרון, חלק מהשירים היו מהופעות והוא בעיקר היה טוב, הנה כמה שירים מתוכו:





(השיר הבא טיפ טיפה רועש יותר, אבל אם אהבתם את השתיים הקודמים אל תוותרו)

אבל למרבה ההפתעה הם לא חזרו לאמריקה, ככל שעבר הזמן המשכתי לראות אותם מופיעים באזור קינג ג'ורג'.
נגשתי אליהם להחמיא להם על הדיסק ולברר למה 2 אמריקאים תקועים פה בישראל.
אז קוראים להם מייק וג'ואנה, והם פה פשוט כי אמא של ג'ואנה ישראלית והם עברו קצת לידה.
הם משכירים דירה לא רחוק ובינתיים הם כאן. שאלתי אם אוכל להפיץ את האלבום בין חברי והם שמחו.
הם התחילו להופיע קצת במקומות קטנים, ג'ואנה נכנסה להריון ואז הפסקתי לראות אותם מופיעים ברחוב. פגשתי אותם פעם במקרה והם הסבירו לי שהם ניסו להופיע לאחר שהבן שלהם נולד, אבל מכיוון שהוא היה לידם בהופעה מישהו שלח אליהם את משרד הרווחה והם לא יכולים להופיע איתו עכשיו. 
בינתיים הם ניסו להקים להקה עם עוד כמה ישראלים, והמשיכו להופיע במקומות קטנים. הם אפילו הופיעו ברדיו
ב FM 106!
לצערם בהמשך דברים לא הסתדרו כמו שצריך. אמא של ג'ואהנה נפטרה, הם החליטו לעזוב את הארץ ולא כל כך הצליחו, ובנוסף גם נפרדו והלהקה התפרקה.
היום הם חיים בנפרד בארצות הברית, מייק מוכר חולצות שהוא מעצב בעצמו (מוזמנים להתרשם בעצמכם) וג'ואנה מעצבת תכשיטים. ניסיתי בזמן האחרון ליצור איתם קשר ולהתעניין אם הם עוד יוצרים מוסיקה, אם תגיע מהם תשובה אני יעדכן.
בינתיים מהביקור של הכמה שנים שלהם בארץ נשארנו בעיקר עם הקליפ הזה:

את הלהקה השנייה אתם בטוח מכירים, אז אני לא יפרט יותר מידי:
בתור משפחה דתית בשבתות בעיקר טיילנו בתל אביב עם הילדים. לפעמים היינו מגיעים לשדרות רוטשילד ושם נתקלנו פעם אחת בכמה חברה שנגנו על ספסל והחזיקו בובות. השירים היו שירי רוק מוכרים בגרסאות אקוסטיות.
הילדים נהנו להסתכל על הבובות ואנחנו לא הבנו למה האמריקאים האלה באו לשדרות רוטשילד. אבל אז בין השירים הם דברו בעברית. זה היה מפתיע אבל מרענן.
מה שהיה יותר מעניין, שכמה שבועות אחרי זה (מאי 2006, אבל מי זוכר) היינו בברית של הבן של בן דוד של אשתי וראינו אותם:





אני מנחש שזה היה המופע הראשון של red band באולם (:
כששאלתי את בן דוד של אשתי מאיפה הוא מכיר אותם הוא סיפר לי שהוא ראה אותם מנגנים ברחוב וחשב שזה יכול להיות ממש מגניב להביא אותם לברית.
והוא צדק!
אני לא זוכר מי היה זה שמצא אותם והחליט להביא להם תוכנית טלוויזיה ב 2008, אבל כידוע זה הלך לא רע. התוכנית הצליחה, קבלה ביקורות מהללות ואחרי העונה הראשונה החברה כבר החליטו לארוז ולנסות את המזל בארצות הברית.
אבל כמו כל הלהקות הישראליות גם הם חזרו, וב 2011 הוציאו עוד עונה של הסדרה שלהם וכמובן דיסק עם השירים שבתוכנית.
אין להם שירים משלהם, אבל אני לא חושב שיש עוד להקה בארץ עם כל כך הרבה שיתופי פעולה.
היום יש להם תוכנית בערוץ 2 עם דביר, ושיתופי הפעולה שלהם לא מפסיקים, הנה כמה דוגמאות מהזמן האחרון:

אז מה ההבדל בין 2 הלהקות המקבילות האלה?
למה אחת בהצלחה מטאורית והשניה בקושי הצליחה לסגור הופעה?
הבובות? חידוש לשירים מוכרים במקום שירים מקוריים? כשרון? קשרים?
אני אשמח לשמוע את דעתכם.

טוב לסיום, שבוע שעבר מת פיל מ Everly brothers. מודה שאנחנו שומעים אותם בבית בגלל אשתי ולא בגללי, אבל אני כן מרגיש צורך להזכיר אותו כאן. בכל זאת הביטלס דברו על כך שהם ניסו להיות כמוהם, דילן אמר ש"הם התחילו הכל", וסימון וגרפונקל פשוט ניסו להיות ה Everly brothers כמהות, אז הנה לינק לזכרו של פיל:



יום ראשון, 5 בינואר 2014

פוסט אורח - שלומי צ'רקה

היום אני גאה להציג פוסט אורח של האחד והיחיד שלומי צ'רקה!
הסיבה ששלומי נקרא לדגל היא האלבום החדש של Stephen Malkmus, הסולן של Pavment (תמצאו את האלבום בפוסט עצמו).
רק לפני שמתחילים כמה מילים על שלומי (לא בידיעתו), חוץ מזה שהוא מומחה מספר אחד בארץ ל Pavment, REM וכו' הוא יוצר קומיקס-מוסיקה מוכשר. זה התחיל בספר הקומיקס "אל תפני מבטך לאחור" בו מאיירי קומיקס מהשורה הראשונה בארץ קימקסו מילים לשירים של זמרים מהשורה הראשונה, וכן בחוברות קומיקס שהוציא עצמאית שמגיע איתם דיסק עם שירים המלווים את קטעי הקומיקס, אם זה לא מספיק הוא הוציא גם ספרי ילדים, ויש לו את זה:
http://judaism.walla.co.il/?w=/2071/2708167
יאללה מתחילים:

ממש כמו אצל סילבן שלום – ידידיו קוראים לו סטיב / שלומי צ'רקה

ברוכים הבאים לפוסט-אורח שלי בנושא החגיגי – האלבום החדש של סטיבן מלקמוס והג'יקס :
"Wig Out at Jagbags"!
(תרגום חופשי מאד: "תחגגו בפסיכיות על חדלי-אישים")

כפי שרובכם ככולכם כבר יודעים, סטיב היה הסולן של הלהקה הכי מפורסמת מבין הלהקות הלא-מפורסמות – פייבמנט:






סטיב גם היה חבר ב Silver Jews הנה שיר מפיל ששייך ל 2 הלהקות. סטיב כתב אותו:




כשהמאה ה-20 הסתיימה סטיב ערך חשבון נפש עמוק והגיע למסקנה שאם הוא רוצה להתקדם בחיים,
עליו לנגן עם אנשים רציניים שעושים חזרות וכל זה ומנגנים באמת כמו שצריך. היה לו קצת לא נעים לבשר את החלטתו לחבר'ה אז הוא לא ממש טרח לעשות את זה, אבל די מהר הם הבינו לבד.

מאז הוא מנגן עם הג'יקס, שלמרות הרושם העשוי להתקבל - הם לא פחות להקה מפייבמנט.


יש מי שטוען שבלי הנגינה המרושלת של החבר'ה מפייבמנט השירים של מלקמוס נותרו חסרי עוקץ.
אני בהחלט יכול להבין את הטענה הנ"ל, אבל אני לא מסכים איתה כלל. אמנם אלבומי הסולו של מלקמוס יוצאים לעיתים פחות *מגניבים* מהאלבומים של הלהקה ההיא, אבל נראה לי שזה בעיקר בגלל שמלקמוס מתבגר. בכלל, האזנה כרונולוגית לאלבומים של סטיב - מהאי.פי'ז הראשונים של פייבמנט ועד לאלבום הנוכחי – כמוה כצפייה בתינוק שאט אט מתבגר (בכדי לעשות את האנלוגיה מושלמת אולי צריך רק להחליף בין crooked rain  ל wowee zowee ). ואם להמשיך לרגע את אותה אנלוגיה בשקל לענייננו (שהוא האלבום החדש) - סטיבן קצת נתקע בגיל העמידה. שזה לא רע בכלל!!! זה פשוט אומר ש wig out at jagbags לא מחדש כמעט דבר אחרי קודמו (mirror traffic)



אלא ממשיך את הקו הדי-קליל שלו וממשיך לספק מלודיות כובשות וטקסטים שמתחכמים בצורה הכי חיננית שאפשר:


כפי שתוכלו לשמוע האלבום נע באלגנטיות אופיינית בין שירים שקטים לשירים יותר דיסטורשניים לכאלו שבאמצע (גם בעניין הזה אגב …wig out מזכיר את קודמו). יש גם כמה שירים טובים שהוקלטו אך לבסוף לא זכו להיכנס לתקליט. את רובם, (כמו זה למשל) 


זכה הקהל הישראלי לשמוע  כשסטיב והלהקה הופיעו בבארבי לפני כשנה וחצי. ההופעה אגב הייתה אחת הטובות שהייתי בה מעודי, סטיבן היה במצב רוח מרומם וכל מי שהיה שם ראה כמה קשה לו לרדת מהבמה בסוף הערב. זה למשל אחד הרגעים השמחים בחיי -

 


- גם בגלל השיר הנוסטלגי בחציו הראשון של הסרטון אך לא פחות בגלל הקאבר המאולתר והמלבב שמתחיל בדקה 4:46!

ואם אני כבר כאן, קשה שלא להזכיר שלכבוד ההופעה ההיא זכיתי לראיין את מלקמוס (טלפונית. ותודה על כך לעינב שיף)
http://e.walla.co.il/?w=/202/2557015  הוא היה ממש נחמד.  אם יזמינו אותו להופיע שוב בארץ הוא בטח יסכים (ווינק ווינק, נאג' נאג' וכו').