תקופת הזוגות

The dodos הוציאו אלבום חדש (חמישי), וזו באמת באמת סיבה למסיבה.
כל הלהקה שלהם מורכבת בדיוק מ - 2 אנשים. ולכבודם זהו פוסט על זוגות.
המוסיקה שלהם לרב שקטה, אבל כמו שאפשר לראות בדוגמאות פה, לפעמים יש נגיעות דיסטורשן (:
באמת לא האמנתי שהם יוכלו להגיע למושלמות של האלבומים הקודמים, אבל הם פשוט מצליחים. מומלץ!!






Kings of Convenience הם עוד חקייני ה Simon & Garfunkal, אבל אי אפשר לקחת מהם את העובדה שהם עושים את זה טוב. למי שרוצה בוקר רגוע:






הצמד הבא The Oh Hellos, די מצליח בעולם ה bandcamp, ובצדק. בצמד פה מעורבת גם בחורה:


טוב, די עם השקט.
זוג ישראלי, תמר אפק וגיא שכטר, הקימו את קרוסלה (לצערי הרב התפרקו)
באמת שהייתי מאוהב בהם קשות. הנה, תבינו למה, זה השיר שפותח את האלבום:



ולא קשור לזוגות:
זוכרים שבפוסט הקודם כתבתי ש Kim deal עזבה את הפיקסיז?
אז מסתבר שהיא הוציאה סינגל לפני כמה ימים!!

90s music is back

טוב,
כל הזמן שומעים שה- 90s חוזרים. על מה כולם מדברים?
אני יכול להגיד רק ברמת מוסיקה שיש לא מעט להקות שפשוט חזרו אלינו עם אלבומים חדשים השנה. לחלקם זה אלבום ראשון מאז שנות ה- 90s, וחלקם פעילים עוד מאז. האלבומים שיצאו לא מגיעים לרמה של שנות התשעים, אבל רובם עדיין טוב יותר ממה שיש ללהקות חדשות יותר להציע.
ואני מדבר כמובן רק על להקות גראנג'\רוק:

נתחיל עם אלבום חדש שיצא ל soudgarden, מודה שבסוף שנה שעברה, אבל בו נעגל. האלבום הקודם שלהם היה ב- 97!



לפני 3 חודשים Alice In Chains הוציאו אלבום חדש, מי היה מאמין שזה רק החמישי!! האלבום שוב עם הסולן וויליאם דוויל, מצטער, אבל אין ולא יהיה תחליף ללין סטנלי זצ"ל.



sebadoh יוציאו חודש הבא אלבום חדש (מאז 99), בינתיים אפשר לטעום מה EP הסודי ה"חדש" שלהם:



my bloody valentine הוציאו אלבום חדש מאז 91, הם אפילו העלו אותו חינם ל youtube, אבל אין לי מושג איך להעלות רשימת השמעה, אז אם תתעקשו תמצאו אותו פה:
http://www.youtube.com/user/TheOfficialMBV/videos?flow=grid&live_view=500&sort=dd&view=1

בקרוב עוד יצאו אלבומים, ובינתיים יש לנו לא מעט סינגלים:

ה PIXIES מוציאים שיר חדש ראשון מאז 91!! הם אומנם מופיעים כבר די הרבה זמן ביחד, אבל שיר חדש!!



לצערנו קים דיל עזבה את הפיקסיז לפני חודשיים, זה הפסד גדול לכולם, ומעניין לראות איך זה ישיפיע על הסאונד של האלבום (כרגע עוד אין לו תאריך)

Pearl Jam אף פעם לא באמת עזבו אותנו, וגם לא מאכזבים, גם הם הוציאו סינגל



האלבום יגיע עוד חודשיים!!!

Nine inch nails, יחזרו אלינו אחרי הפסקה קצרה של 5 שנים, האלבום יוצא עוד 3 שבועות, ובינתיים יצאו 2 סינגלים



קטנות:
לא דברתי על ה"איחוד" של נירוונה עם פול מקרטני, הם לא מתכננים להוציא אלבום.....
איפה הילד התאחדו שנה שעברה האלבום שלהם כאן:

יום גרוע במיוחד

לא שאני מתכנן למות או חס וחלילה להרוג את עצמי, אבל היה לי יום ממש גרוע בעבודה ובכללי,
אז הנה כמה שירים של אנשים שרוצים למות:

the jesus and mary chain רצו למות פה בארץ

קורט קוביין רצה למות ומת:

וכל החתיכים אצלי רוצים למות, אבל בינתיים הם עוד בחיים:

ל EELS, כל החברים מתים:



האמת שמגיע ל EELS פוסט משלהם, מסביב לסולן שלהם באמת מתו הרבה אנשים והוא הוציא בזכות זה כמה אלבומים טובים.

יאללה חיים ארוכים לכולם
(: 

מוות לסמלת במחסן

עוד 3 ימים אנחנו עוברים דירה. הדבר הראשון שניגשתי לארוז היו הדיסקים.

ולא סתם לארוז. לארוז למחסן.

כמו שקראתי לא מעט מכתבי אהבה לתקליטים, עם הריח, והמחט. ככה אני מרגיש גם לדיסקים שלי, ולא רק בגלל החוברת והקונספט של אלבום כאלבום ולא כשיר בודד של mp3, אלה כי לכל דיסק היה סיפור.

נבירה במגירות של דיסק סנטר, הצעדה לאוזן השלישית כי רק שם יש איזה אלבום, איך פתאום בסופר זאוס כמעט כל הדיסקים הפכו ל-39 שקל, להקשיב לאלבום חדש עם אוזניות בחנות, פיקדילי פשטו את הרגל ומכרו דיסקים כמעט בחינם, סינגלים עם שירים "נדירים" ועוד ועוד זכרונות.

ויש דברים שפשוט לא שוכחים. כמו שכל אחד זוכר איפה הוא היה כשקרסו התאומים או כשרבין נרצח. כל אחד זוכר את האלבום הראשון שהוא קנה (וגם את האחרון)

האלבום הראשון שלי, היה הדיסק הראשון של פו פייטרז בימים הראשונים שהוא יצא:

השני? אני די בטוח ש washing machine  של sonic youth איך שהוא הגיע למדפים:



האחרון שקניתי בפורמט דיסק, דווקא ישראלי:

וזהו הבאים בתור היו אלבומים דיגיטלים.

2 הדיסקים הכי זולים שקניתי היו ב- 10 שקלים בפיקדלי, תמיד מצאתי שם מציאות:
democracy של killing joke הנה שיר מתוכו (לא מצאתי אותו שלם):

ואלבום של סדרני הדשא, ניתן להוריד אותו פה (ואני עוד שימתי עליו 10 שקלים):
http://psyhl.blogspot.co.il/2012/04/blog-post_20.html
או פשוט להקשיב לשיר שלהם שליווה אותי במהלך שירותי הצבאי, פה:


כשקניתי את porno for pyros אני זוכר שהמוכר נסה להגיד לי שזה דיסק קצת קשה לשמיעה. צחקתי עליו בקלילות כשהתחלתי לתת לו אלבומים באמת מוזרים שאני שומע:


ויש את הדיסקים שהתחלתי לקנות לטל, מוסיקה שהיא לגמרי לא הטעם שלי. אני לא יתחיל לפרט, אבל כשארזתי לה את הדיסקים נזכרתי בשיר אחד מדיסק של דני סנדרסון (קניתי לה את כל הדני סנדרסונים\כוורת האפשריים) שפעם שמעתי איזה 20 פעם רצוף:

אני זוכר שאמרתי לעצמי, הקול והמילים דני סנדרסון, אבל איזה מנגינה מדליקה.

ועוד
ועוד
סיפורים

מעניין מה יגידו הנכדים כשהם יפתחו את הארגז עם הדיסקים "מה זה השטויות האלה שסבא היה שומע? משוגע"